מילוי חומצה אילורונית וטיפולי “בוטוקס”
מילוי חומצה אילורונית
השם היאלורוני מקורו ביוון, היאלוס “זגוגי”, ו”יורוני”, מכיוון שהחומר בודד בתחילה מתוך הגוף הזגוגי שבעין ורמת החומצה היורונית שלו גבוהה. המחקר הראשון שאפשר להתייחס אליו בנוגע לחומצה ההיאלורונית (HA)מתוארך עוד משנת 1880 :פורטס, המדען הצרפתי, ציין כי הרירית בגוף הזגוגי שונה מדמויי הריריות האחרות בקרנית ובסחוס, והוא כינה אותה “היאלומוצין”. מאז שבודדה לראשונה ב־1934 , נבדקה החומצה ההיאלורונית (HA) בתחומי מחקר מגוונים31 .זוהי מולקולה גליקוזמינגליקן ללא הסתעפויות, המורכבת מחזרה של יחידות די־סוכרידים של N־acétyl־D־glucosamine ושל חומצות די־גלוקורוניות. היא נמצאת כמעט בכל גוף האדם. התכונות הכימיות של ה־HA נבדקו באופן דקדקני מאז שנות הארבעים. המבנה הכימי של החומצה ההיאלורונית תואר בשנת 1954 על ידי מאייר וייסמן.
החומצה ההיאלורונית נספגת בגופנו באופן טבעי תוך שנה, כמה חודשים פחות, בממוצע בין שמונה לשמונה־עשר חודשים, תלוי באיכות המוצר ובתכונה שלו. תוחלת החיים שלה תלויה במספר. גורמים, ובמקרה הזה, מידת “הקשר הצולב” של הרישות. אכן, אפשר ליצור גשרים בין סיבים שונים של חומצה היאלורונית כדי לאפשר לכידות טובה יותר, וכך להאט את תהליך הדעיכה של החומצה ההיאלורונית. דמיינו לעצמכם כדור צמר וצרו קשרים בין כל סיב צמר בתוך הכדור. ברור הוא כי לחלבון ההיאלורונידאז )אנזים שתפקידו לגרום לירידת החומצה ההיאלורונית( ייקח זמן רב יותר לביצוע עבודתו במקרה של הכדור המלוכד.
טיפולי "בוטוקס"
ב־1946 בודד ד״ר אדוארד ג’. שאנץ, ממרילנד שבארה”ב ,רעלן בוטולינום מס (TBA) A בצורתו הגבישית. היישומים הקליניים הראשונים של ה־TBA נעשו החל משנות השבעים של המאה הקודמת. הצלחה זו פתחה פתח להתוויות נוספות, בעיקר כתרופה לעיוות עפעף. ב־1978 השתמש ד״ר אלן סקוט ברעלן הבוטולינום כטיפול בפזילה, ובהמשך גם לעווית של מחצית הפנים והתכווצויות אחרות בגוף. ב־1989 אישר ה־FDA(מנהל המזון והתרופות) את השימוש בבעיות של התכווצויות אחרות בפנים. באותה שנה, הזריקו קלארק ובריס את רעלן הבוטולינום כדי לתקן א־סימטריה בפנים שנבעה בשל מתיחת פנים (הליך כירורגי שבא להצעיר את הפנים תוך ניתוק של הרקמה התת־עורית וחשיפת עצב הפנים באופן טראומתי). לראשונה . בהיסטוריה השתמשו ברעלן הבוטולינום להתוויה קוסמטית ב־1992 נערכו המחקרים הראשונים על השימוש ב־TBA ברפואה האסתטית, והודגמה יעילותו הנפלאה בטיפול בקמטים שבין הגבות, . הידועים גם בכינוי — קמטי האריה.
נשמור על ההתוויות העיקריות בנוגע לטיפול אסתטי בפנים. באופן קלאסי, הסימנים השכיחים ביותר שמופיעים על הפנים הם הקמטים שבחזית, הקמטים שסביב העין המכונים גם “כפות אווז”, או הקמטים בין הגבות המכונים גם “קמטי האריה”.
לעיתים קרובות מציעים הרמה של קצה הגבה, כי פעולה זו מאפשרת פתיחת המראה. במהלך ההזרקה ידאג המטפל לא להזריק רחוק מדי באזור הקדמי חיצוני כדי להימנע מצניחת עפעף עליון. ניתן גם לטפל בקמטי האף, “קמטי הארנב”. ובחלק התחתון של הפנים: הקמטים שסביב הפה, המכונים גם “קווי מעשנים”, קמטי הסנטר, “עור תפוז” של הסנטר, הם הופכים למטושטשים לאחר טיפול ב־ TBAעם הזמן, השריר הגורם להורדת זווית הפה מתכווץ עוד יותר וגורם להבעת פנים עצובה. ניתן להרפות שריר זה וכך לאפשר לזווית הפה לעלות חזרה.